גזר דין בתיק ת"פ 32917-08-11

1.         הנאשם לפניי הורשע, על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן מיום 31.10.11 (להלן: "כתב האישום") בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); נשיאה והובלת נשק ותחמושת, לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח, לפי סעיף 2(א) ו-(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

2.         על-פי המפורט בכתב האישום, ביום 14.8.11, סמוך לשעה 23:30, נהג הנאשם ברכס מסוג מאזדה שמספרו 16-901-61, בנסיעה על כביש 65 מכיוון כללי צומת מגידו לכיוון כללי עפולה. הנאשם עשה כן כשאין ברשותו ביטוח בר תוקף לרכב וכשהוא נושא אקדח ובו מחסנית שהכילה 6 כדורים, בלא רשות על-פי דין להחזיקם. הנאשם נהג במהירות מופרזת, וביצע עקיפות מסוכנות תוך שהוא מאלץ 4 נהגים לסטות עם רכבם לשוליים.

שוטר אשר הבחין בנאשם התקרב אליו. הנאשם פנה לדרך עפר המקבילה לכביש 65 והשוטר הפעיל אורות כחולים וסירנה וסימן לנאשם לעצור. הנאשם לא נענה לקריאת השוטר והמשיך בנסיעתו. בשלב מסוים עלה הנאשם בחזרה לכביש 65, והמשיך לנסוע על כביש 60 מכיוון עפולה לכיוון נצרת. ניידת משטרה נוספת שהצטרפה למרדף הורתה לנאשם לעצור, אך הנאשם לא שעה לקריאותיה והמשיך בנסיעה במהירות גבוהה ותוך ביצוע עקיפות מסוכנות. הנאשם נכנס לצומת אכסאל ברמזור אדום, ביצע שם פניית פרסה והמשיך בנסיעה לכיוון עפולה. בהגיעו לצומת תל עדשים ביצע שוב פניית פרסה כשהרמזור בכיוון נסיעתו אדום, והמשיך בנסיעה לכיוון נצרת. הנאשם חזר על מעשיו אלה פעם נוספת, ולבסוף המשיך בנסיעתו על כביש 60 לכיוון נצרת. בצומת המוסכים בנצרת המתינה לנאשם ניידת משטרה ושוטר שעמד בצומת סימן לו לעצור באמצעות פנס, אולם הנאשם המשיך בנסיעה לעבר השוטר, שחש סכנה לחייו, שלף אקדחו וירה באוויר. הנאשם הסיט רכבו שמאלה, עלה על אי תנועה, נכנס אל נתיב הנסיעה הנגדי ונסע בניגוד לכיוון התנועה לכיוון יפיע. הנאשם אילץ ניידת משטרה שהגיעה מכיוון יפיע לסטות מנתיבה ולבלום, כשהוא נכנס אל נתיב נסיעתה וממשיך במנוסתו.

בהמשך עצר הנאשם את הרכב והחל במנוסה רגלית כשאקדחו בידו. אחד השוטרים שרדף אחריו השיגו, ובמהלך מעצרו החל הנאשם להשתולל, דחף את השוטר והתנגד לכבילתו.

3.         במסגרת הסדר הטיעון, שהוצג לבית המשפט בדיון מיום 31.10.11, הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש של 48 חודשי מאסר בפועל בנוסף לעונשים נלווים ולחילוט הרכב, ואילו הסנגור יטען לעונש מינימאלי ומופחת עד הסתפקות בימי המעצר, ויתנגד לחילוט הרכב.

לנאשם הובהר כי בית המשפט אינו כפוף להסדר הטיעון.

4.         הנאשם הופנה אל שירות המבחן לשם קבלת תסקיר בטרם גזירת עונשו. קצינת המבחן ציינה בתסקיר כי הנאשם התקשה להסביר את המניעים העומדים בבסיס המעשים, לרבות נסיבות הנסיעה ואחזקת הנשק. קצינת המבחן התרשמה כי מעורבותו של הנאשם בנהיגה הפרועה היוותה ביטוי לחיפוש תחושת עוצמה ועצמאות. לדבריה הנאשם אינו נוטל אחריות מלאה למעשיו והוא חסר יכולת להכיר באלמנט ההרסני של המעשים, דבר אשר הוביל להימנעותה ממתן המלצה טיפולית.

לחובת הנאשם לא נרשמו הרשעות קודמות, למעט מספר עבירות תנועה שביצע, ושבגין אחת מהם נשלל רישיונו לשלושה חודשים.

טיעוני הצדדים

5.         המאשימה מציינת בסיכומיה כי מסכת האירועים מלמדת על התנהגות בוטה מצד הנאשם, ועל זלזול מוחלט ומופגן באנשי המשטרה ובתפקידם. לדבריה, התנהגותו העבריינית של הנאשם מחייבת תגובה עונשית הולמת, המשקללת גם את העובדה כי הנאשם לא רק סיכן את חייהם של המשתמשים בכביש אלא החזיק בכלי נשק ללא רישיון לעשות כן.

            המאשימה סבורה כי העונש של 48 חודשי מאסר הוא ראוי בנסיבותיו של תיק זה, ומבקשת לגזור על הנאשם, בנוסף, מאסר מותנה לתקופה של שלוש שנים; פסילת מלקבל רישיון נהיגה ופסילה על תנאי. עוד מבקשת המאשימה להורות על חילוט הרכב ששימש את הנאשם לביצוע העבירות.

6.         הסנגור טוען כי יש להתחשב בהודאתו של הנאשם. עוד הוא מציין כי מדובר בצעיר בן 20 בלבד שלו זו הסתבכות ראשונה בפלילים, ושפרנסת משפחתו נפגעה עקב מעצרו.  לדבריו, תקופת המעצר לימדה את הנאשם לקח וגרמה להפנמת חומרת המעשים, כשביחס לתסקיר העיר כי הנאשם אינו בקי בעברית ושקשיי שפה הם שהובילו לחוסר הבנה בינו לבין קצינת המבחן.

            הסנגור הפנה לגזרי דין בהם הוטלו עונשים של בין 10 ל-22 חודשי מאסר על מורשעים בעבירות דומות. כן ביקש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם בעת קביעת סכום הקנס, אם יוטל, ושפסילת הרישיון תחושב מיום מעצרו ותהיה מינימאלית.

            באשר לחילוט הרכב, הסנגור ציין כי הנאשם שילם בעדו מקדמה בסך 25,000 ש"ח, אולם התכוון להשיב את הרכב לבעליו כשהצדדים סיכמו ביניהם שהרכב יחזור אל בעליו המקוריים ושמן הסכום ששילם הנאשם יקוזז סכום הנזק ודמי החנייה בהם התחייבו הבעלים.  בעניין חילוט הרכב העיד בבית המשפט מר סאלח מחאמיד, אשר שימש, לדבריו, כמתווך בעסקה שבין הנאשם לבין הבעלים הרשומים.

דיון

7.         הנאשם הורשע בעבירות חמורות ביותר, המלמדות על חוסר מורא מפני נציגי החוק ועל הפנמה של התנהגות עבריינית מסוכנת, שבנקל יכולה הייתה להוביל לפגיעה בחייהם של אנשים תמימים. ודוק, לבד מן העובדה כי הנאשם בחר לנהוג באופן מסוכן ופרוע , תוך חציית צמתים ברמזור אדום, נסיעה בנתיב הנגדי ובאופן מכוון לכיוונה של ניידת משטרה, הנאשם נשא על גופו אקדח אותו בחר להחזיק בעת שנמלט רגלית מן הרכב. נסיבות אלה מצביעות על כך שהעובדה כי זו הסתבכות ראשונה של הנאשם בפלילים אינה מלמדת בהכרח על אדם נורמטיבי, אלא על פצצה מתקתקת שרק בדרך נס נעצר על ידי השוטרים בטרם גרם לנפגעים, אם באמצעות נהיגתו ואם באמצעות אקדחו.

8.         באופן דומה, הבחירה לברוח מן השוטרים הרודפים אחריו וזאת תוך הפרה של חוקי התעבורה וסיכון זדוני ופושע של חיי המשתמשים בכביש, גם היא מלמדת על אישיותו ועל הפנמה של קודים עבריינים. התנהגות זו של בריחה מפני נציגי החוק באופן המסכן חייהם של חפים מפשע הפכה, לצערנו, לתופעה שאינה נדירה כל-כך, והיא מחייבת תגובה הולמת שיש בה להרתיע את הרבים ולבטא את תחושתו של הציבור הרחב כי אין לרחם על מי שבז לזכויותיהם של אנשים תמימים ובוחר לסכן אותם באופן ברור ומודע.

            בעניין דומה עמד בית המשפט העליון על תכיפותה של "תופעת המרדפים" והתווה את רף הענישה הראוי, באמרו:

"בית משפט זה נדרש לא אחת, ולמרבה הצער לעיתים תכופות מדי, לעבירה הנמצאת בליבו של תיק זה ול"תופעת המרדפים" אשר קנתה לה אחיזה במחוזותינו. תופעה חמורה זו, קוראת תיגר על שלטון החוק ושמה לאל את ביטחונם וחייהם של המשתמשים בדרך. האיסור הפלילי על סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה הינו אחד             האמצעים להתמודדות עם תופעה חמורה זו, ורף הענישה החולש על העבירה משלים את המאמצים למיגורה. האינטרסים החשובים שבבסיסה של העבירה, שכיחותה של תופעת המרדפים, והקטל המתמשך בכבישי ארצנו חיזקו את משקלו של האינטרס הציבורי בדבר הרתעת העבריין והציבור כולו, והובילו לקביעתו של רף ענישה מחמיר. הענישה המקובלת עומדת כיום על מספר שנות מאסר ומספר שנות פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון רכב" (ע"פ 9750/09 אולג ליפייקו נ' מדינת ישראל, 6.10.10 (לא פורסם)).